מבושל היטב

יהודה ברלב

המאה ה -21 החלה עם גל של הונאות חשבונאות מסיבי, העריך במיליארדי דולרים, זה המשיך עם “ספרים מבושלים” אשר נחשפו בשל משבר subprime משכנתא – ואפילו בימים אלה, כגון “מבושל ספרים (דוחות) “מתגלים

“חשבונות מזויפים רבים מודפסים, מוכן באופן אמנותי עם הכוונה להטעות ולהטעות”

בתחילת המאה הנוכחית עבר עולם החשבונאות גל של אירועי הונאות, שעיקרם דיווחים כוזבים בדוחות הכספיים. להלן דוגמאות אחדות, בקצרה.

Waste Management

מנהלי החברה קבעו לעצמם יעדי רווח, וכאשר רווחי החברה לא גדלו בקצב משביע רצון פעלו בדר־כים חשבונאיות ל”שיפור” תוצאות החברה, כולל: מניעת רישום פחת על משאיות לפינוי אשפה, שבבעלות החברה; קביעת ערך שייר לנכסים של החברה, כאשר בפועל לא היו לנכסים ערך שייר כלשהו; אי רישום הוצאות למחיקת עלויות של פרויקטים הפסדיים לפינוי והטמנה; היוון הוצאות שונות ועל ידי כך הפיכתן לנכסים במאזני החברה.

אנרון 

בשנים 1996־2001 העניק הבי־טאון “פורצ’ן” מדי שנה לחברה את התואר “החברה האמריקנית החדשנית ביותר”. רכישות נכסים של אנרון במיליארדי דולרים, תוך רווחים לחברה, כאשר בפועל מדובר על הלוואות; רכישות של מניות של אנרון, על מנת להעלות את מחיר השוק שלהן; רישום רווחים מהוונים של עסקאות עתידיות, כולל עסקאות ארוכות טווח. בעוד הרשות לניירות ערך האמריקאית אישרה מדיניות חשבונאית זו להסכמים על חוזי גז עתידיים, הרי שהחברה לקחה אישור זה לעסקאות עתידיות בתחומים אחרים, על מנת לעמוד ביעדי הרווח שצפו למניותיה.

וורלדקום 

מחיר המניה של החברה צנח כתוצאה מעצירת אסטרטגיית הצמיחה שלה, ובכלל זה מניעת המיזוג עם חברת ספרינט על ידי הרשויות האמריקניות. הבנקים לחצו על מנכ”ל החברה לכסות את פערי הבטחו־נות האישיים שלו, שנוצרו בהלוואות שהב־טחונות להן התבססו על מניותיו בחברה. המנכ”ל שכנע את מועצת המנהלים של החברה להעניק לו הלוואות וערבויות בסך למעלה מ־400 מיליון דולר, על מנת למנוע מכירת כמויות ניכרות ממניותיו בחברה, שכן הדבר יביא לירידה נוספת במחיר המניה. הבנקים לחצו על מנכ”ל החברה לכסות את פערי הבטחו־נות האישיים שלו, שנוצרו בהלוואות שהב־טחונות להן התבססו על מניותיו בחברה. אסטרטגיה זו נכשלה, וכדי להסוות את הקטנת הרווחים ולשמור על מחיר המניה של החברה נקטו מנהלי החברה בשיטות חשבונאיות “יצירתיות”, שכללו רישום עלויות קווי תקשורת כנכסים במקום כהוצאות וניפוח רווחים באמצעות רישומי הכנסות “לא משויכות” שלא היו.

טייקו אינטרנשיונל 

מנכ”ל החברה, יועצה הכלכלי ויועצה המשפטי הורשעו ברישומים כוזבים בספרי החברה, על מנת להסתיר משיכות, הלוואות והוצאות פרטיות שנלקחו מהחברה בדרכים שונות, כולל: תשלומים למטרות פרטיות – רכישות דירות ובתי יוקרה, תכשיטים ואף מסיבת יום הולדת לאשת המנכ”ל באיטליה במיליוני דולרים; הלוואות ליועץ המשפטי ללא אישורים מתאימים; מתן שוחד לדירקטורים ולעובדים מסוימים בחברה, על מנת לשמור על חשאיות הרישומים הכוזבים; רכישת יצירות אמנות על ידי החברה, שיועדו לבית המנכ”ל; משכורות ובונוסים לא מורשים למנהלים. טענות ההגנה של המנכ”ל היו ששום דבר לא נעשה בהסתר והכל רשום בספרי החברה, ולכן לא מדובר כאן על עשים פליליים עם כוונות זדון.

Health South Corporation 

בישול הספרים של החברה נחשף אחרי שמנכ”ל החברה מכר מניות של החברה בסכום של 75 מיליון דולר מספר ימים לפני שדיווחה על הפסד גדול. המכירה הביאה לחקירת הרישומים החשבונאיים של החברה וחשפה התנהגות פלילית של מנהליה, שכללה: הוראות של מנכ”ל החברה לבכירים לזייף את דוחות ההכנסות של החברה על מנת לעמוד בציפיות המשקיעים ולשלוט על מחירי מניות החברה. הבכירים מצאו דרכים יצירתיות לרישום הכנסות שלא היו קיימות; הדיווחים הכוזבים נמשכו שבע שנים עד לחשיפתם; בנקודת זמן מסוימת מיסי החברה, שהתבססו על הרווחים הכוזבים, היו גבוהים מהרווחים האמתיים; רישומי הכנסות כנגד נכסים והעלאת שווי הנכסים בדוחות הכספיים מעל 10%.

Freddie Mac 

הייתה חברת משכנתאות שעסקה במסחר ובתיווך של איגוד המשכנתאות בארה”ב. דוחות החברה עברו מניפולציה על מנת לעמוד בציפיות המשקיעים לרווחים, כולל: דיווח על רווחים של מיליארדי דולרים, שלא היו, כחלק ממדיניות החברה להגדלת הרווחים המדווחים בכל מחיר; מניפולציה בדיווחים על עתודות להשאת רווחים; רישומים של רווחים על עסקאות גידור עתידיות והעברת רווחים בין תקופות שונות, על מנת להצביע על גידול, או יציבות בביצועי החברה.

גל הסאב–פריים

הגל של 2008 והגל שלאחריו חשפו גם את חולשותיה של חקיקת סרבנס–אוקסלי שנחקקה בארה”ב ב–2002 והתפשטה לתקינה מחייבת לחברות ציבוריות במדינות רבות בעולם, כולל בישראל, וכן של תקינת IFRS שאף היא זכתה למקום של כבוד בהצגת הדוחות הכספיים של חברות ציבוריות ברחבי העולם3כמו גם IFRS (תקן דיווח כספי בינלאומי), אשר הגיע גם למקום של כבוד בהצגת הדוחות הכספיים של חברות ציבוריות ברחבי העולם.

הגל הבא, לאחר חשיפת הונאות ראיית החשבון של תחילת המאה ה -21, נחשף במשבר Subprime ב 2008. הגל הבא, אחרי חשיפת ההונאות החשבונאיות של ראשית המאה ה־21, נחשף במשבר הסאב־פריים ב־2008. בעוד הגל הקודם הביא למשבר הכלכלי של 2002, שהרי בגל של 2008 השתלשלות האירועים היתה הפוכה – המשבר של הסאב־פריים הוביל לחשיפה של תרגילים חשבונאיים לא לגיטימיים, כאימרתו של ווארן באפט: “רק כשהגאות נסוגה, באפשרותך לגלות מי שוחה בעירום”.2. הגל של 2008 והגל שלאחריו חשפו גם את חולשותיה של חקיקת סרבנס–אוקסלי שנחקקה בארה”ב ב–2002 והתפשטה לתקינה מחייבת לחברות ציבוריות במדינות רבות בעולם, כולל בישראל,3וכן של תקינת IFRS שאף היא זכתה למקום של כבוד בהצגת הדוחות הכספיים של חברות ציבוריות ברחבי העולם. בהתבסס על ניסיון אישי ופרויקטים רבים בתחום הביקורת החקירתית של דוחות כוזבים, הרי שלדעתי, החקיקה והתקנות שהתווספו מאז שנת 2002, המתבססות על סרבנס אוקסלי ועל IFRS, מקלות היום על ביצוע הונאות ניהוליות של “בישול ספרים”.

כאשר ברקע לאירועים הבאים, שאנו חווים מדי שנה, עומדות תקנות מחמירות יותר ולעתים אף נוקשות יותר, זה הזמן להביא פעם נוספת את אמרתו של לנין: “אף לא אחד מהכללים של בקרה, דיווח של דוחות כספיים, עריכת מאזנים לפי פורמט מוגדר, ביקורת מוסמכת של חשבונות וכו’ – אשר נוצרים על ידי פרופסורים ובעלי תפקידים ציבוריים, בעלי כוונות טובות, ומתוך רצון להגן ולשמור את התדמית החיובית של הקפיטליזם – משיגים את המטרות לשמן נוצרו, מאחר שרכוש פרטי הוא במחסור”.4 או, במילים אחרות: “מה הועילו חכמים בתקנתם”.5 אם נבחן שערוריות דיווח חשבונאיות בשנים 2014־2017 נראה, כי עולם כמנהגו נוהג, אף אם רק בשוליים של הפעילות העס־קית, גם על ידי גופים עסקיים גדולים ומשמעותיים. אירועים אלה שחוזרים על עצמם בחברות שונות, בנסיבות שונות ובאיזורים גאוגרפיים שונים, ממלאים ספרים ומאמ־רים רבים וזוכים לכותרות בעיתונים הכלכליים. ננסה בתמצית לשפוך אור על חלק מהאירועים, בשנים 2014־2017, לפי שנת חשיפתם או הפסיקה בעניינם.

שנת 2014

טסקו 

מקור בחברה חשף דיווחים על רווחים מנופחים, כתוצאה מתשלומי ספקים לחברה לקידום מכירות של מוצריהם. החברה, שהיא הרשת הקמעונאית הגדולה בבריטניה, היתה נתונה לחקירות שנגעו גם למניפולציות החשבונאיות הבאות: רישום מראש של הכנסות מתקבולים של ספקים, שהתבססו על מכירות מוצריהם ברשת. כתוצאה מכך הוכר הרווח מתקבולי ספקים, כאשר למעשה בהתחשבנות לאורך השנה לא היה מקום לרווחים אלה; יצירת לחץ על הספקים להגדלת תשלומיהם הביאה לעזיבתם ולקיטון בהכנסות שהוכרו מראש ושחייבו את מחיקתם; המירוץ להגדלת חנויות נוספות ולשטחי המכירות יצר עלויות תפעול נוספות שנרשמו כחלק מהנכסים והקטנת הוצאות התפעול האמתיות הפתיחה בחקירות, פנימיות וחיצוניות, הביאה לצניחה של 50% בשווי השוק של החברה.

אולימפוס 

במשך למעלה מ־13 שנה מסרה החברה, שמרכזה ביפן, דיווחים כוזבים במטרה להסתיר הפסדים מהשקעות כושלות שביצעה מסוף שנות ה־80 ואילך; העברות כספים לכיסוי הפסדים של השקעות כושלות של החברה; תשלומים מפוקפקים, ככל הנראה לארגוני פשיעה ביפן. אירוע זה הוגדר כהונאה הממושכת ביותר שבוצעה בתאגיד יפני והעלתה שאלות רבות לגבי הממשל התאגידי ביפן בכלל.

Penn West Petroleum

החברה רשמה ודיווחה על הוצאות תפעוליות במאות מיליוני דולרים כעל הוצאות הוניות שהועמסו על רכוש, מפעלים וציוד שנועדו להפחתה על פני שנים, אם בכלל.

Etihad Etisalat 

אחת מחברות התקשורת הגדולות בערב הסעודית, הפועלת תחת שם המותג Mobily. החברה נאלצה לרשום מחדש, למעלה משנתיים אחורה, את הכנסותיה וזאת לאחר הכרה שגויה בהכנסות מראש של השכרת קווי תקשורת; הכרה מראש בהכנסות ממבצעי קידום מכירות של כרטיסים לקוי תקשורת לטלפונים ניידים, שנמכרו דרך צדדים שלישיים עם הפרסום על הרווחים המנופחים ירד שווי מניות ב-30% ונמחקו 9 מיליארד דולר משווי השוק של החברה.

בנק הוותיקן (המכון לעבודות דת) 

הבנק נחשף לשערוריות חוזרות ונשנות ב־20 השנים האחרונות, כולל היותו צינור להעברות כספים לגורמים עלומים. פעולותיו בוצעו תחת מסך עשן סמיך, ללא שקיפות, למעט לקבוצה מצומצמת מאוד. פעולות אלה אמנם עברו ביקורות חשבונאיות, אולם בהוראת האפיפיור עצמו הובאו גורמים חיצוניים, על מנת להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת ולחשוף פעולות מרמה שבוצעו בחסות הבנק.

שנת 2015

טושיבה 

החברה הודתה שהיא מנפחת את רווחיה בכ-$2,000,000,000 למעלה משבע שנים. לפי דוח החקירה, לחברת טושיבה היתה תרבות תאגידית שלא ניתן היה לחלוק עליה ונכפה על עובדים לבצע חשבונאות לא תקינה על ידי דחיית דוחות הפסד, או העברה של הוצאות מסוימות לשנים מאוחרות יותר. עוד עלה מהדוח, כי מנהלי החברה לחצו על החטיבות העסקיות שלה לעמוד ביעדים קשים עד בלתי אפשריים, וידעו שהדיווחים של החטיבות העסקיות על עמידה ביעדים אלה מתבססים על דיווחים של רווחים כוזבים ודחיית הפסדים.

Valeant Pharmaceuticals International 

חברת תרופות מובילה בדוחות השנתיים האשימה החברה את מנהליה הבכירים בכך שגרמו למניותיה ליפול והעמידו את החברה בסכנה של חדלות פירעון. בדוחות נאמר: “החברה החליטה שהסגנון של ראשי החברה, בסביבה מבוססת ביצועים, בה הוצבו מטרות מאתגרות והשגת המטרות היה המפתח לציפיות, ייתכן שהביא לגורם שהביא להכרה לא נאותה בהכנסות החברה” החברה הוסיפה, כי הבקרה הפנימית על הדיווח, הגילוי והפרוצדורות החשבונאיות לא היתה אפקטיבית עקב קיום חולשות מהותיות. החברה ספגה קיתונות של רותחין על מדיניותה האגרסיבית של השתלטות על חברות תרופות ומוצרים רפואיים. החברה שילבה את התרופות בתוך מכירותיה ושרשרת האספקה שלה, ואז העלתה מחירי מוצרים רפואיים אלו יחד עם מוצריה שלה הדומים להם. כל סבבי ההשתלטות של החברה יצרו לחץ להשגת תוצאות כספיות חיוביות ועמידה ביעדים שאפתניים עד בלתי אפשריים.

שנת 2016

בנק וולס פארגו. בנק בנה לעובדיו תוכנית תמריצים ליצירת חשבונות חדשים וגיוס לקוחות חדשים. כתוצאה מכך נוצרו בבנק מעל 1.5 מיליון חשבונות עו”ש וחיסכון ו־500 אלף כרטיסי אשראי, שלקוחותיו מעולם לא אישרו. גילוי הפרשה הוביל לפיטוריהם של כמעט 5,300 עובדים והפרשות לצורך החזרים ללקוחות, על עמלות שנגבו על חשבונות הלקוחות שמעולם לא רצו בהן. בעקבות השערורייה, פחתו באופן דרמטי בקשות לכרטיסי אשראי ולפתיחת חשבונות עו”ש בבנק. כמה מדינות וערים ברחבי ארה”ב סיימו יחסיהם העסקיים עם החברה. בדוח החקירה שפרסמה מועצת המנהלים של וולס פארגו הועלו האשמות, בעיקר נגד יו”ר ומנכ”ל הבנק, שלא הגיב בזמן לטענות על פעולות לא תקינות באגף השירותים לצרכן ולא התייחס לטרוניות של מנהלים לפיהן מטרות המכירה שהוצבו בלתי אפשריות. עוד נמסר בדוח, כי מנהלת האגף לשירותים בנקאיים לקהילה היתה אחראית ליצירת המדיניות של החשבונות הכוזבים, להצבת יעדים בלתי אפשריים במודע ולהתעלמות מתגובות הכפופים לה, שהבינו שלא ניתן להשיג יעדים אלו.

Hampton Creek Foods יצרן מזון אמריקאי בפרסומים על מדיניות החברה דווח, כי היא פנתה לקבלנים על מנת לבקר באתרים של קמעונאים מובילים ולקנות את מוצר המיונז שלה הוצגו תכתובות דואר אלקטרוניות שנשלחו על ידי סגן נשיא החברה, בהן הוא מנחה את הקבלנים לבקר בחנויות קמעוניות כדי לקנות את המוצר. נטען גם, שהחברה ביקשה מהקבלנים להתקשר לחנויות קמעונאיות כדי לברר על מוצר המיונז שלה, במאמץ להראות שיש עניין במוצר החברה בתגובתה טענה, כי התוכנית לרכישת מוצריה היתה למטרות בקרת איכות.

שנת 2017

ברקליס במקרה זה מדובר על התארגנות של מספר בנקים גדולים בעולם, לפחות משנת 1991, שנחשפה כבר ב־2012, לקביעת שערי הליבור5 . כאשר כל נקודת בסיס (0.01%) של שינוי בליבור הביאה לבנקים רווחים של מיליוני דולרים. ב”שערוריית הליבור” נקנסו הבנקים במיליארדי דולרים. הקנסות הוטלו על ידי נציבות האיחוד האירופי ורגולטורים נוספים בעולם בגין מניפולציות על שערי הליבור ועל שערי היוריבור.6. דואר אלקטרוני בין שני בנקים:

  1. מבצע א’: כמו תמיד, כל עזרה תזכה להערכה. מה אתה חושב שתוכל להציע עבור 3 מיליון?
  2. מבצע ב’: אני לוקח 90 למרות ש־91 זה מה שאני צריך להציב.
  3. מבצע א’: אני מסכים עימך ומבין לחלוטין. תזכור שכשאני אפרוש ואכתוב ספר על העסק ייכתב השם שלך באותיות זהב… ותהיה לך הזמנה חופשית לבר שלי באיים היווניים.

. מבצע ב’: אני מעדיף שזה לא יהיה בשום ספר.

קטרפילר

הוא יצרן ציוד הבנייה הגדול בעולם. נגד החברה נפתחה חקירה, בעקבות חשדות שעלו מניתוח הדוחות הכספיים, על העברות של מיליארדי דולרים של רווחים שנצברו בחברות בנות הרשומות מחוץ לארה”ב לחברת האם והימנעות מתשלום המס על רווחים אלה באמצעות רישומי ההעברות כהלוואות. לפי דוח של מומחה חשבונאי, שניתח את העסקאות מתוך הדוחות הכספיים ומסמכים נוספים, החברה לא פעלה לפי כללי החשבונאות, במטרה לשמור על מחיר מניה גבוה; לפעילות העברת הכספים והרישומים החשבונאיים אין תוחלת עסקית, אלא היא נועדה להימנעות מתשלום מס בארה”ב. מיקוד החקירות הוא ככל הנראה בחברת הבת של החברה בשווייץ, שם שיעורי המס המשולמים על רווחים הם 4%־6%, לעומת שיעור מס של35% בארה”ב. קטרפילר אינה לבד לפי ההערכות, חברות כמו אפל, גוגל ופייזר צברו בחברותבנות, הרשומות במקלטי מס שונים, למעלה מ־2.3 טריליון דולר, שהעברתם לארה”ב מחייבת תשלום מס במדינת האם שלהם.

כל אלו מחזירים אותנו לשאלה המטרידה כל סטודנט מתחיל לחשבונאות: האם ראיית חשבון היא המקצוע המשעמם בעולם?

הערות

  1. 1 . “הרפתקאותיו של פרגרין פיקל” שנכתב ב־ 1751 על ידי טוביאס סמולט, משורר וסופר סקוטי. זהו מקור המונח Cooked Books (“ספרים מבושלים”) .
  2. “רק כאשר הגאות יוצאת אתה מגלה מי שוחה עירום”, וורן באפט.
  3. חוזר ח- 06-2175 של הפיקוח על הבנקים, דצמבר 2005; חוזר 3-9-20 של המפקח על הביטוח ושוק ההון, אוקטובר 2006; תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש”ע־2009. 4. מתוך כתבים נבחרים של ולדימיר איליץ’ לנין, Imperialism, the Highest :1916משנת Stage of Capitalism. 5 . מסכת כתובות, דף י’, עמוד א’.
  4. .
  5. 6.LIBOR – London Inter Bank Offered Rate – הריבית הממוצעת שנקבעת על ידי מקבץ שערי הריבית של בנקים עיקריים ברחבי העולם. 7. EURIBOR – Euro Interbank Offered Rate שיעור הריבית הבין בנקאית האירופית, הנקבעת על ידי מקבץ של כ־40 בנקים ביבשת.
  6. www.nytimes.com/2017/03/07/ .8 0־business/caterpillar-tax-fraud.html?_r
  7. https://www.nytimes.com/2017/03/07/business/caterpillar-tax-fraud.html
  8.